9 דק' קריאה
למה קוריאנים משתחווים? כדי להראות כבוד, ב-3 דרגות עומק שנקבעות לפי הגיל והדרג של הצד השני. ההשתחוויה, אינסה (인사) (אותה מילה שקוריאנים משתמשים בה לכל סוג של ברכה), עושה בתנועה אחת את העבודה של שלום, תודה וסליחה. אם אתם מבקרים, הנהון קטן ומשפט מנומס מכסים כמעט כל מצב שתיתקלו בו.
ההרגל הזה בן מאות שנים ומגיע מהאתיקט הקונפוציאני, שמדרג יחסים לפי גיל ומעמד. לכן בן 25 משתחווה נמוך יותר לסבתא מאשר לחבר לכיתה, ומבקר שמקפיד על היסודות זוכה לרצון טוב אמיתי בחנויות, בבתי הארחה ובמשרדים.
עיקרי הדברים
- נהון קל של כ-15 מעלות מספיק לחנויות, מלונות, מוניות ושכנים. רוב התיירים לא צריכים יותר מזה.
- הצעיר או הזוטר מבין השניים משתחווה ראשון, ומחזיק את ההשתחוויה רגע ארוך יותר.
- הקונג'ול (큰절, ההשתחוויה הגדולה) יורד עד הרצפה. הוא שמור לסולנל, לחתונות ולטקסי אבות, ואין להשתמש בו כדי להגיד שלום.
- כשלוחצים יד עם מבוגר, נותנים לו להושיט יד ראשון, ולוחצים בשתי ידיים או מניחים את יד שמאל על האמה הימנית.
בכתבה הזו
- למה קוריאנים משתחווים? השורשים הקונפוציאניים
- 3 ההשתחוויות היומיומיות בקוריאה ומתי משתמשים בכל אחת
- איך משתחווים בקוריאה, צעד אחר צעד
- מהי קונג'ול (큰절), ההשתחוויה הגדולה בסולנל ובחתונות?
- השתחוויה ולחיצות יד בקוריאה: למה שתי ידיים חשובות
- האם זרים צריכים להשתחוות בקוריאה? מתי מבקרים צריכים להשתחוות
- מילים בקוריאנית שאומרים תוך כדי השתחוויה
- 7 טעויות השתחוויה של זרים בקוריאה
- שאלות נפוצות
- איך מתאמנים על השתחוויה קוריאנית לפני הטיול
- כתבות קשורות
למה קוריאנים משתחווים? השורשים הקונפוציאניים
התשובה הקצרה היא קונפוציאניות, שיטה אתית שנשענת על תורתו של הפילוסוף הסיני קונפוציוס. בתקופת שושלת ג'וסון (1392 עד 1910), השושלת המלכותית האחרונה של קוריאה, אימצה המדינה את הניאו-קונפוציאניות כאידאולוגיה רשמית. המשמעות הייתה כללי התנהגות לכל סוג של יחסים: שליט ונתין, הורה וילד, בעל ואישה, מבוגר וצעיר, חבר וחבר. יחד הם מוכרים כחמשת היחסים (오륜, אוריון).
ההשתחוויה הפכה את היחסים האלה לגלויים. עד כמה התכופפתם, מי הלך ראשון וכמה זמן החזקתם את התנוחה סיפרו לכל מי שבחדר איפה אתם עומדים. גם הדקדוק הקוריאני מקודד את אותו רעיון. דיבור מנומס, ג'ונדטמל (존댓말), משנה את סיומות הפעלים לפי האדם שאליו פונים, וההשתחוויה היא אותה נימוס, בביטוי של הגוף.
למה גיל כל כך חשוב בברכה קוריאנית
גיל עדיין קובע את רמת הרשמיות ברירת המחדל בקוריאה. קוריאנים מבררים לעיתים קרובות כבר בהתחלה מי המבוגר מביניהם, כי זה קובע מי משתמש בדיבור מנומס ומי משתחווה ראשון. מכאן מגיעות דמויות הקבע של דרמות הטלוויזיה, סונבה (선배, בכיר) והובה (후배, זוטר), יחד עם מילות היחסים האחרות שמוסברות במדריך שלנו למילים קוריאניות בדרמות.
האם קוריאנים עדיין משתחווים היום?
כן, כל יום. עובדי משרד מהנהנים לעמיתים במעלית, תלמידים משתחווים למורים, אנשי שירות משתחווים ללקוחות ונכדים משתחווים לסבים וסבתות. חברים קרובים בני אותו גיל בדרך כלל פשוט מנופפים או אומרים היי, כך שההשתחוויה שמורה בעיקר למי שמחוץ למעגל הקרוב או מבוגר מכם בגיל או בדרג. ההשתחוויה הרשמית התרככה בקרב צעירים במצבים לא רשמיים, אבל היא לא נעלמה.
3 ההשתחוויות היומיומיות בקוריאה ומתי משתמשים בכל אחת
מדריכי אתיקט קוריאניים מתארים בדרך כלל שלוש השתחוויות בעמידה, ועוד שני מקרים מיוחדים שתראו בטלוויזיה ובאירועי משפחה. הזוויות בטבלה הן אלה שמלמדים בדרך כלל. הן הנחיה כללית, ואף אחד לא שולף מד זוויות.
| השתחוויה | שם בקוריאנית | בערך כמה עמוק | מתי קוריאנים משתמשים בה | האם מבקר צריך להשתמש בה? |
|---|---|---|---|---|
| נהון | 목례 (mongnye) | בערך 15 מעלות, או רק הראש והכתפיים | מכרים שחולפים זה על פני זה, מעליות, חנויות, תודה על דברים קטנים | כן, כל הזמן |
| השתחוויה רגילה | 보통례 (botongnye) | בערך 30 מעלות מהמותניים | היכרות ראשונה, ברכה למבוגרים, למורים או למארח | כן, כשפוגשים הורים של חבר או מארח |
| השתחוויה עמוקה | 정중례 (jeongjungnye) | בערך 45 מעלות, ומחזיקים זמן רב יותר | התנצלות כנה, תודה על טובה גדולה, טקסים רשמיים | לעיתים רחוקות, להתנצלות אמיתית או לתודה עמוקה |
| השתחוויית התיקייה | 폴더인사 (poldeo insa) | קרוב ל-90 מעלות, הגוף מקופל כמו תיקייה | אמנים שמברכים קהל, שירות רשמי מאוד, התנצלויות פומביות | לא, מתיירים זה נראה תיאטרלי |
| ההשתחוויה הגדולה | 큰절 (keunjeol) | על הברכיים, עד הרצפה | סולנל, חתונות, טקסי אבות | רק אם משפחה קוריאנית מזמינה אתכם להצטרף |
עבור מבקר, הנהון עושה בערך 90 אחוז מהעבודה. את ההשתחוויה הרגילה של 30 מעלות כדאי לשמור למי שהרצון הטוב שלו חשוב לכם, כמו משפחה מארחת, הורים של חבר או איש קשר עסקי.

איך משתחווים בקוריאה, צעד אחר צעד
השתחוויה קוריאנית טובה יוצאת מהמותניים ונעשית בעמידה במקום. זו הגרסה הרגילה ב-5 שלבים:
- עוצרים. השתחוויה תוך כדי הליכה נראית נחפזת. עומדים עם הרגליים צמודות.
- מניחים את הידיים. שטוחות לצדי הגוף, או שלובות בקלילות מול הבטן.
- מסתכלים ואז יורדים. יוצרים קשר עין קצר, מתכופפים מהמותניים עם גב ישר ומורידים את המבט לכיוון הרצפה.
- מחזיקים ומדברים. עוצרים לכשנייה אחת תוך כדי הברכה, למשל אנניונגהסיו.
- קמים לאט. אם הצד השני בכיר, נותנים לו להתרומם ראשון, או לפחות לא קופצים לפניו.
מה עושים עם הידיים בזמן השתחוויה
ילדים קוריאנים לומדים את בקופ אינסה (배꼽인사), ברכת הטבור, עם שתי ידיים מעל הטבור. תנוחת הידיים הרשמית לטקסים נקראת גונגסו (공수), יד אחת מונחת על השנייה מול הגוף. בצורה שמלמדים בדרך כלל, גברים מניחים את יד שמאל למעלה ונשים את הימנית, והסדר מתהפך בלוויות. מבקרים לא אמורים להכיר את זה. ידיים לצדי הגוף תמיד מתאימות.
נהון בראש או השתחוויה מהמותניים: מה נכון
הורדת הראש בלבד תוך שמירת קשר עין היא הדרך לברך בן גילכם שאתם רואים כל יום. מול אדם מבוגר, מארח או מישהו שאתם מודים לו כמו שצריך, מתכופפים מהמותניים. נהון מהיר למבוגר עלול להיראות כמו יחס מקרי.
מהי קונג'ול (큰절), ההשתחוויה הגדולה בסולנל ובחתונות?
הקונג'ול היא השתחוויה מלאה עד הרצפה, הצורה העמוקה ביותר של כבוד באתיקט הקוריאני. היא שמורה למבוגרי המשפחה, לאבות קדמונים ולכמה אירועי חיים. כמעט לא תראו אותה ברחוב, ושימוש בה כברכה ייראה מאוד מוזר.
סֶבֶּה: ההשתחוויה לסבא וסבתא בראש השנה
בבוקר סולנל (설날, ראש השנה הירחי), ילדים ומבוגרים צעירים עושים סבה (세배), קונג'ול להוריהם ולסבים וסבתות. הם אומרים סאהה בוק מאני באדאסיו (새해 복 많이 받으세요), בערך: שתקבלו הרבה ברכה בשנה החדשה. המבוגרים עונים בכמה מילות עצה ומגישים סבטדון (세뱃돈), כסף מתנה לשנה החדשה. המדריך שלנו לסולנל מכסה את שאר החג, מתבשיל עוגות האורז טוקגוק ועד החופשה בת 3 הימים.
איך עושים קונג'ול
הצורות שונות לגברים ולנשים ומשתנות קצת בין משפחות ואזורים. בגרסה שמלמדים בדרך כלל, גבר מצמיד את הידיים בגובה המצח, כורע, מניח את הידיים על הרצפה ומוריד את הראש לעברן, ואז קם. אישה, לעיתים קרובות בהאנבוק (한복, הלבוש הקוריאני המסורתי), מרימה את ידיה השלובות לגובה המצח, כורעת או יושבת, מתכופפת קדימה וקמה. משפחות נוטות להראות לילדיהן איך הן עושות את זה, ולכן אין כוריאוגרפיה נכונה אחת.
פייבק: ההשתחוויה בחתונות קוריאניות
אחרי חתונות מודרניות רבות מגיע פייבק (폐백), טקס מסורתי קטן יותר שבו בני הזוג, לבושים בהאנבוק, עושים קונג'ול למשפחת החתן. כיום משפחת הכלה מצטרפת לעיתים קרובות גם היא. ההורים זורקים באופן מסורתי תמרים וערמונים כדי שהזוג יתפוס אותם בחצאית הכלה, משאלה לילדים. האורחים בדרך כלל צופים ולא משתתפים.
טקסי אבות ולוויות
משפחות ששומרות על צ'ארה (차례), טקס האבות שנערך בסולנל ובצ'וסוק (추석, חג הקציר של הסתיו), משתחוות לאבות הקדמונים מול שולחן עמוס אוכל. באולמות לוויה קוריאניים, המתאבלים משתחווים בדרך כלל פעמיים מול תמונת הנפטר ואז מחליפים השתחוויה עם האבל הראשי. אם לא נוח לכם להשתחוות על הרצפה, השתחוויה מכבדת בעמידה מתקבלת. מסתכלים על האדם שלפניכם ועושים כמוהו.
השתחוויה ולחיצות יד בקוריאה: למה שתי ידיים חשובות
לחיצות יד נפוצות בעסקים הקוריאניים ובין חברים יותר ויותר, והן מלוות בדרך כלל בהשתחוויה קלה. מה שמשתנה הוא השימוש בידיים. בקוריאה, שתי ידיים הן הגרסה הפיזית של דיבור מנומס.
איך לוחצים יד עם קוריאני מבוגר
- נותנים לו ללכת ראשון. הבכיר מושיט יד, והזוטר מקבל.
- מוסיפים את היד השנייה. או עוטפים את ידו בשתי ידיכם, או נוגעים ביד שמאל באמה או בפרק כף היד הימנית בזמן הלחיצה.
- מהנהנים תוך כדי. משלבים את לחיצת היד עם השתחוויה קטנה.
- עדינים. אחיזה חזקה ומנענעת בסגנון אמריקאי עלולה להרגיש אגרסיבית. אחיזה יציבה ובינונית מספיקה.
נותנים ומקבלים בשתי ידיים
אותו כלל חל על כל דבר שמעבירים. כרטיסי ביקור, שנקראים מיונגהם (명함), מתנות ומסמכים מועברים ומתקבלים בשתי ידיים, או ביד ימין כשהשמאלית תומכת. כשמקבלים כרטיס, מסתכלים עליו רגע ומניחים אותו על השולחן לפניכם, לא תוחבים מיד לכיס. בדלפק בחנות, מסירת כרטיס אשראי או מזומן כך היא נימוס קטן שהצוות שם לב אליו. המדריך שלנו לתשלום בקוריאה מכסה את צד התשלומים.
בארוחת ערב, אותה לוגיקה מעצבת את נימוסי השתייה. זוטרים מוזגים לבכירים בשתי ידיים, מחזיקים את הכוס שלהם בשתי ידיים כשמוזגים להם, ולעיתים קרובות מפנים מעט את הראש הצידה כשהם שותים מול מבוגר.
האם זרים צריכים להשתחוות בקוריאה? מתי מבקרים צריכים להשתחוות
כן, בקלילות. אף אחד לא מצפה לצורה מושלמת מזר, ונהון כן מתקבל הרבה יותר טוב מהשתחוויה מורכבת שנעשתה לא נכון. הטריק הוא להתאים אותה למצב.
בחנויות, בבתי קפה ובמסעדות
הצוות יברך אתכם לעיתים קרובות באוסו אוסיו (어서 오세요), ברוכים הבאים, יחד עם השתחוויה קטנה. מהנהנים בחזרה. כשיוצאים, מהנהנים שוב ואומרים גמסהמניידה. אין צורך להשתחוות לכל מלצר שעובר ליד השולחן.
במלון, בבית הארחה ובמונית
נהון כשמתארחים, עוד אחד כשמודים לבעלים, ואחד לנהג המונית כשיורדים, זה מספיק. בתי הארחה משפחתיים קטנים נוטים להבחין בזה ולהעריך אותו יותר ממלונות גדולים.
כשפוגשים את ההורים של חבר קוריאני
זה הרגע להשתחוויה הרגילה של 30 מעלות. משתחווים לפני שמתיישבים ואומרים צ'ואום בפגסמניידה (처음 뵙겠습니다), נעים להכיר בנוסח רשמי, ומוסרים כל מתנה בשתי ידיים. אם ההורים מושיטים יד ללחיצה, לוחצים אותה בשתיים.
פגישות עסקים ומקדשים
בפגישות, עוקבים אחרי המארח. מצפים ללחיצת יד עם נהון, להחלפת כרטיסים בשתי ידיים ולברכה של הבכיר ביותר ראשון. במקדשים בודהיסטיים, נזירים ומתפללים מברכים זה את זה בהפג'אנג (합장), כפות ידיים צמודות בגובה החזה עם חצי השתחוויה. להחזיר הפג'אנג לנזיר שמברך כך זה מנומס. משתמשים בזה רק במקדשים.
מילים בקוריאנית שאומרים תוך כדי השתחוויה
השתחוויה קוריאנית מלווה כמעט תמיד במילים. אלה הביטויים שעושים הכי הרבה עבודה למבקרים. כולם צורות מנומסות שאפשר להשתמש בהן בבטחה עם זרים ועם מבוגרים.
| עברית | קוריאנית | תעתיק | מתי משתמשים |
|---|---|---|---|
| שלום | 안녕하세요 | annyeonghaseyo | כל ברכה, בכל שעה ביום (מנומס) |
| תודה | 감사합니다 | gamsahamnida | כשיוצאים מחנות, כשעוזרים לכם, כשמקבלים משהו (מנומס רשמי) |
| נעים להכיר | 처음 뵙겠습니다 | cheoeum boepgetseumnida | פגישה ראשונה עם מבוגרים, מארחים, אנשי קשר עסקיים (רשמי מאוד) |
| סליחה (אני מצטער) | 죄송합니다 | joesonghamnida | התנצלות אמיתית, עם השתחוויה עמוקה יותר (מנומס רשמי) |
| סליחה (בקשת מעבר) | 실례합니다 | sillyehamnida | כשעוברים בין אנשים, מפריעים, נכנסים לחדר (מנומס רשמי) |
| להתראות (למי שנשאר) | 안녕히 계세요 | annyeonghi gyeseyo | אתם הולכים והם נשארים, כמו בחנות (מנומס) |
| להתראות (למי שהולך) | 안녕히 가세요 | annyeonghi gaseyo | הם הולכים ואתם נשארים (מנומס) |
| שנה טובה | 새해 복 많이 받으세요 | saehae bok mani badeuseyo | סולנל והשנה החדשה, לעיתים קרובות עם השתחוויה (מנומס) |
7 טעויות השתחוויה של זרים בקוריאה
קוריאנים סלחניים כלפי מבקרים, אבל אלה הפליטות שנוטות להיות מורגשות.
- השתחוויה עם ידיים בכיסים. זה מבטל את הכבוד. כך גם השתחוויה כשהטלפון מול הפנים.
- הטיית הצוואר בלבד תוך בהייה. קשר עין לכל אורך הירידה עלול להרגיש מתעמת. מורידים את המבט יחד עם הגוף.
- הושטת יד ראשונים למבוגר. מחכים שהבכיר יושיט. ואז משתמשים בשתי ידיים.
- מסירת דברים ביד אחת. עם כסף, כרטיסים או מתנות, השלכה ביד אחת נראית רשלנית, במיוחד מול מבוגרים.
- הגזמה. קונג'ול או השתחוויה של 90 מעלות לפקיד בחנות נראות כמו בדיחה, או סתם מבלבלות. מתאימים את ההשתחוויה לרגע.
- חיבוקים או טפיחות על הגב בפגישה ראשונה. מגע פיזי עם אנשים שזה עתה הכרתם נפוץ בקוריאה פחות מאשר בארה"ב. משתחווים קודם, וחיבוקים יבואו אחר כך.
- שאילת ברכה ממדינה אחרת. ידיים משולבות כמו בתפילה מחוץ למקדש, או השתחוויות חוזרות ומהירות, לא נקראות כקוריאניות. ההשוואת הטיולים בין קוריאה ליפן שלנו מכסה עוד הבדלים שמבקרים מערבבים.
שאלות נפוצות
האם זה גס רוח לא להשתחוות בקוריאה?
לתייר, לא באמת. קוריאנים לא מצפים שזרים יכירו את הכללים, וחיוך עם תודה בעל פה זה בסדר. עם זאת, נהון קטן מקבל תגובה חמה יותר, במיוחד מצד מבוגרים ובעלי עסקים קטנים.
קוריאנים משתחווים או לוחצים ידיים?
שניהם, לעיתים קרובות באותו רגע. לחיצות יד הן סטנדרט בעסקים ובין גברים, בדרך כלל עם השתחוויה קלה ובמול בכירים, עם יד שנייה שתומכת בראשונה. בחיי היום יום בלי מגע פיזי, ההשתחוויה לבדה היא עדיין ברירת המחדל.
כמה עמוק להשתחוות בקוריאה?
לתודה וברכה יומיומיות, נהון של כ-15 מעלות. לפגישה ראשונה עם הורים של מישהו או עם מארח, כ-30 מעלות מהמותניים. את ההשתחוויה העמוקה יותר של 45 מעלות שומרים להתנצלות כנה או לתודה גדולה מאוד.
למה אידולי קיי-פופ משתחווים כל כך עמוק?
אמנים מברכים קהל, צוות ואמנים בכירים בהשתחוויות עמוקות מאוד, לעיתים קרוב ל-90 מעלות, כסימן פומבי של הכרת תודה וענווה. נימוסי ברכה הם חלק מהאופן שבו חברות בידור מכינות מתאמנים. זה הרגל מעולם הבמה, ולכן מבקרים רגילים לא צריכים לחקות אותו.
צריך להשתחוות למלצר או לנהג מונית?
נהון קטן עם גמסהמניידה הוא מחווה נעימה כשמשלמים או יוצאים מהרכב, וקוריאנים רבים עושים אותו דבר. אין צורך בהשתחוויה מלאה. נהון כשמגיעים ועוד אחד כשעוזבים זה מספיק.
האם השתחוויה קוריאנית זהה ליפנית?
יש להן שורשים קונפוציאניים משותפים והן נראות דומה, אבל הן לא זהות. בחיי היום יום בקוריאה, השתחוויות בין צעירים נוטות להיות קלות, ולחיצות יד עם יד שנייה תומכת נפוצות. הקונג'ול בסולנל ובחתונות היא טקס משפחתי בפני עצמו, עם צורות משלו.
איך מתאמנים על השתחוויה קוריאנית לפני הטיול
מקדישים חמש דקות מול מראה ומתרגלים שלוש תנועות: נהון של 15 מעלות עם גמסהמניידה, השתחוויה של 30 מעלות מהמותניים עם אנניונגהסיו, ולחיצת יד בשתי ידיים עם נהון קל. זה מכסה כמעט כל מפגש בטיול רגיל.
אם אתם בקוריאה בסולנל או בצ'וסוק ומשפחה קוריאנית מזמינה אתכם אליה הביתה, בקשו מבן משפחה צעיר להראות לכם מראש את הסבה שלו. לכל משפחה יש גרסה משלה, ועצם השאלה היא מחווה מנומסת. בחתונה או בלוויה, מסתכלים על האורח שלפניכם ועושים כמוהו. ואם מסקרנים אתכם עוד הרגלים יומיומיים שמפתיעים מבקרים, ההסבר שלנו על למה קוריאנים חובשים מסכות הוא המשך קריאה טוב.
כתבות קשורות
Sources k-korea.blog
מחירים, שעות פתיחה וזמינות משתנים. כדאי לבדוק בעמוד הרשמי לפני שקונים או נוסעים.






