10 דק' קריאה
תבשיל הצבא הקוריאני (בודה ג'יגה, 부대찌개) נולד ב-1953, אחרי מלחמת קוריאה, והיום אפשר להכין אותו בבית תוך 35 דקות. זה סיר חם חריף של ספאם, נקניקיות ואטריות מיידיות, שצמח משאריות בשר מעובד מבסיסים אמריקאיים שנפלו לתוך מרק קימצ'י, ועד היום הוא אחד התבשילים האהובים ביותר בקוריאה. כל מה שצריך הוא קופסת ספאם, חבילת ראמן ומרכיבים מכל מכולת קוריאנית.
עיקרי הדברים
- בודה (부대) פירושו יחידה צבאית או בסיס, וג'יגה (찌개) הוא תבשיל, כך ששם המנה אומר פשוט «תבשיל הבסיס».
- המנה נולדה סביב בסיסים אמריקאיים אחרי מלחמת קוריאה של 1950-53, ובאוג'ונגבו, מצפון לסיאול, עדיין יש רחוב שלם של מסעדות בודה ג'יגה.
- הנוסחה הבסיסית: בשר משומר, נקניקיות, קימצ'י ומרק עם גוצ'וגארו (פתיתי צ'ילי קוריאניים), וראמן מיידי שנכנס ב-3 הדקות האחרונות.
- מחוץ לקוריאה כל המרכיבים העיקריים נמכרים בחנויות מזון קוריאניות כמו H Mart או באינטרנט, וספאם יש כמעט בכל סופרמרקט בארה״ב.
בכתבה הזו
- מהו תבשיל הצבא הקוריאני (בודה ג'יגה)?
- מאיפה בא הבודה ג'יגה: ספאם, נקניקיות ובסיסים אמריקאיים
- למה הקוריאנים עדיין אוהבים את תבשיל הצבא
- מה נכנס לבודה ג'יגה: מרכיבים ותחליפים מחוץ לקוריאה
- סגנון אוג'ונגבו מול סגנון סונגטן: שני הזרמים העיקריים
- איך מכינים בודה ג'יגה (부대찌개) בבית
- איפה קונים מרכיבים לבודה ג'יגה מחוץ לקוריאה
- טעויות נפוצות בהכנת תבשיל הצבא הקוריאני
- איפה אוכלים בודה ג'יגה בקוריאה: אוג'ונגבו ומעבר לה
- שאלות נפוצות
- מה להכין או לנסות אחרי בודה ג'יגה
- כתבות קשורות
מהו תבשיל הצבא הקוריאני (בודה ג'יגה)?
בודה ג'יגה הוא סיר חם משותף. המרכיבים מסודרים נאים בתבנית רחבה ושטוחה, משחה חריפה נכנסת למרכז, הציר נשפך מסביב, והכול רותח על כיריים ניידות ישירות על השולחן. כולם אוכלים מאותו סיר בזמן שהוא מתבשל, עם קערות אורז לבן בצד.
מה שנכנס לסיר הוא מפגש בין שתי תרבויות אוכל. מצד אחד יסודות קוריאניים: קימצ'י מותסס, גוצ'וגארו, גוצ'וג'אנג (משחת צ'ילי מותססת), שום, טופו ובצל ירוק. מצד שני אוכל אמריקאי מעובד: ספאם, נקניקיות, לפעמים שעועית אפויה ופרוסת גבינה אמריקאית שנמסה מעל. המרק יוצא מעושן, מלוח, חמצמץ מהקימצ'י וחריף במידה בינונית, והשומן מהבשר נותן לו גוף שאין ברוב התבשילים הקוריאניים.
החלק שמדברים עליו הוא הסוף. לקראת הסיום זורקים לסיר בלוק ראמן מיידי, והאטריות סופגות את המרק המצומצם. בקוריאה התוספת הזו נקראת סארי (사리), המילה למנת אטריות או כל תוספת שמזמינים על גבי התבשיל הבסיסי.
מאיפה בא הבודה ג'יגה: ספאם, נקניקיות ובסיסים אמריקאיים
הסיפור מתחיל ברעב. אחרי שמלחמת קוריאה הסתיימה בהסכם שביתת נשק ב-1953, דרום קוריאה הייתה אחת המדינות העניות בעולם, ובשר היה מותרות שרוב המשפחות כמעט לא ראו. חיילים אמריקאים נשארו במספרים גדולים, ולבסיסים שלהם היה מה שלעיירות מסביב לא היה: שפע של בשר משומר ומעובד.
האוכל הזה הגיע למטבחים קוריאניים בכמה דרכים. חלק כשאריות ממטבחי הבסיסים, חלק כעודפים, וחלק דרך השוק השחור סביב ה-PX (החנות שבתוך הבסיס). מי שעבד בבסיסים או לידם הביא הביתה בשר חזיר משומר, נקניקיות ובייקון, והטבחים עשו מה שטבחים קוריאנים עושים עם כל חלבון: הכניסו אותו לסיר עם קימצ'י, צ'ילי ומים.
הגרסאות הראשונות היו גסות יותר
את הצורה המוקדמת ביותר מקשרים בדרך כלל לקולקולי-ג'וק (꿀꿀이죽), בערך «דייסת החרחור», תערובת מבושלת של כל שאריות שיצאו ממטבחי הבסיסים. זה היה אוכל הישרדות, וקוריאנים מבוגרים עדיין זוכרים אותו כך. ככל שהכלכלה השתפרה, השאריות פינו מקום לקופסאות וחבילות סגורות, והמנה התייצבה על התבשיל הנקי יותר שמזמינים היום.
למה דווקא ספאם?
ספאם, הבשר החזירי המשומר שחברת Hormel האמריקאית מייצרת מאז 1937, היה מרכיב קבוע במנות הצבא האמריקאי. הוא לא צריך קירור, שורד שנים והוא מלוח ושמן מספיק כדי לתבל סיר שלם. בקוריאה הוא עבר מהשוק השחור למדפי הסופרמרקטים בעשורים שאחר כך. מארזי מתנה של ספאם הפכו למתנה רגילה בסולאל, ראש השנה הירחי הקוריאני, ובצ'וסוק, חג הקציר של הסתיו, וזה אומר הכול על עד כמה הבשר המשומר אומץ.
מהו ג'ונסון-טאנג?
באזור יונגסאן בסיאול, סביב הבסיס האמריקאי הראשי לשעבר, גרסה של התבשיל מכונה ג'ונסון-טאנג (존슨탕). הסיפור הפופולרי קושר את השם לביקורו של נשיא ארה״ב לינדון ב' ג'ונסון בקוריאה ב-1966, אבל הקשר הזה הוא פולקלור ולא עובדה מתועדת. ג'ונסון-טאנג נוטה להיות כבד יותר בבשר וקל יותר בקימצ'י מהסגנון של אוג'ונגבו.

למה הקוריאנים עדיין אוהבים את תבשיל הצבא
אפשר היה לצפות שמנה שנולדה מעוני תיעלם ברגע שאנשים יכלו להרשות לעצמם משהו טוב יותר. בודה ג'יגה עשה את ההפך. היום אוכלים אותו עובדי משרד בארוחת צהריים, סטודנטים אחרי השיעורים ומשפחות בסופי שבוע, ותמצאו אותו בטעמים של אטריות מיידיות ובערכות ארוחה בחנויות נוחות.
חלק מהסיבה היא הטעם. השילוב של קימצ'י מותסס, צ'ילי ובשר מעובד שמן ומלוח פוגע באותו חשק של צ'ילי דוג טוב, והראמן בסוף הופך סיר אחד לארוחה שלמה. הוא גם זול להכנה וכמעט בלתי אפשרי לקלקל, מה שהופך אותו למנה קלאסית של מעונות סטודנטים ושל הדירה הראשונה.
הסיבה השנייה חברתית. תרבות האוכל הקוריאנית בנויה על אכילה משותפת מאמצע השולחן, וסיר רותח הוא מוקד טבעי לארוחה קבוצתית. בודה ג'יגה הוא בחירה נפוצה לארוחה לא רשמית עם עמיתים לעבודה (ראו המדריך שלנו על תרבות העבודה הקוריאנית וארוחות הוסיק), כי הוא משביע, הולך מצוין עם סוג'ו ואף אחד לא צריך להסכים על הזמנות נפרדות.
יש בו גם זיכרון. לקוריאנים מבוגרים הוא מזכיר את העשורים הקשים שאחרי המלחמה. לצעירים הוא פשוט אוכל מנחם. המשמעות הכפולה הזו היא חלק גדול מהסיבה שהמנה שרדה.
מה נכנס לבודה ג'יגה: מרכיבים ותחליפים מחוץ לקוריאה
אין מתכון רשמי אחד, אבל ברוב הסירים יש אותם אבני בניין. הנה מה שכל אחד עושה, ומה להשתמש בו אם אי אפשר להשיג אותו איפה שאתם גרים.
| מרכיב | מה הוא עושה | תחליף קל מחוץ לקוריאה |
|---|---|---|
| ספאם או בשר משומר | מלח, שומן והטעם המעושן האופייני | כל בשר משומר אחר, או ספאם דל נתרן |
| נקניקיות (וינה או נקניקיות רגילות) | קראנץ' ועוד עישון | כל פרנקפורטר, נקניקיות קוקטייל או קילבסה מעושנת |
| קימצ'י מבושל ישן (בסגנון 묵은지) | חמיצות ועומק | קימצ'י כרוב מהחנות שעמד במקרר שבוע או שניים נוספים |
| גוצ'וגארו (פתיתי צ'ילי קוריאניים) | צבע אדום עז וחריפות | אין תחליף ישיר; אפשר צ'ילי טחון מתון עם קורט פפריקה כמוצא אחרון |
| גוצ'וג'אנג (משחת צ'ילי מותססת) | גוף מתקתק ומלוח | נמכרת באמבטיות קטנות ברוב חנויות המזון האסייתיות ובסופרמרקטים רבים בארה״ב |
| טופו | סופג את המרק ומרכך את החריפות | כל טופו קשה או בינוני-קשה |
| שעועית אפויה | מתיקות קלה, קריצה למקור בבסיסים | כל שעועית אפויה משומרת ברוטב עגבניות, או להשמיט |
| פרוסת גבינה אמריקאית | קרמיות כשהיא נמסה במרק | כל פרוסת גבינה מעובדת; אפשר לוותר לטובת מרק נקי יותר |
| ראמן מיידי | המנה האחרונה; האטריות סופגות את המרק | כל בלוק אטריות מיידיות, או סארי של ראמן קוריאני (חבילות אטריות רגילות) |
| טוק (עוגיות אורז) | מרקם לעיס | עוגיות אורז קפואות פרוסות או גליליות מחנות קוריאנית; לא חובה |
בסיס המרק חשוב יותר ממה שרוב המתכונים מודים. מסעדות קוריאניות משתמשות לרוב בציר עצמות בקר או בציר אנשובי וקלפ (myeolchi yuksu, 멸치육수). בבית ציר עוף דל נתרן נותן תוצאה טובה מאוד, ומים רגילים עובדים אם הקימצ'י שלכם חזק. כדאי ללכת על ציר דל נתרן, כי הבשר המשומר, הנקניקיות והקימצ'י כבר מביאים מספיק מלח.
סגנון אוג'ונגבו מול סגנון סונגטן: שני הזרמים העיקריים
קוריאנים מחלקים את הבודה ג'יגה לסגנונות אזוריים על שם עיירות הבסיסים שבהן הוא השתרש. ההבדלים רופפים וכל מסעדה מוסיפה משהו משלה, אבל קווי המתאר הכלליים ידועים.
| סגנון | מאיפה הוא בא | איך הוא טעים | תוספות אופייניות |
|---|---|---|---|
| סגנון אוג'ונגבו | אוג'ונגבו, עיר מצפון לסיאול, ליד בסיסים אמריקאיים לשעבר | מרק נקי יותר שמוביל בו הקימצ'י; חריף ומעט חמצמץ | קימצ'י, טופו, בצל ירוק, ראמן; לרוב בלי גבינה |
| סגנון סונגטן | סונגטן, בפיונגטק, דרומית לסיאול, ליד בסיס אוויר אמריקאי | מרק עשיר ובשרי יותר עם יותר בשר משומר ונקניקיות | גבינה, שעועית אפויה, עוד בשר מעובד |
| ג'ונסון-טאנג | יונגסאן, מרכז סיאול | כבד בבשר, קל יותר בקימצ'י, דמוי תבשיל | בשר טחון, כרוב, פרוסות נקניק |
אם אתם מבשלים לאנשים שמעולם לא טעמו את המנה, התחילו קרוב יותר לסגנון אוג'ונגבו. מרק הקימצ'י הוא מה שהופך את המנה לקוריאנית, ותמיד אפשר להוסיף גבינה ליד השולחן. אם בא לכם משהו עשיר יותר בערב קר, לכו על סגנון סונגטן עם שעועית וגבינה.
איך מכינים בודה ג'יגה (부대찌개) בבית
- 200 גרם ספאם (בערך חצי קופסה של 340 גרם), פרוס בעובי 1 ס״מ
- 4 נקניקיות וינה או 2 נקניקיות רגילות, פרוסות באלכסון
- 1 כוס קימצ'י כרוב מותסס היטב, קצוץ
- חצי בלוק טופו קשה (בערך 150 גרם), פרוס בעובי 1 ס״מ
- חצי בצל, פרוס
- 2 בצלים ירוקים, חתוכים לאורך 5 ס״מ
- 1 כוס עוגיות אורז קוריאניות (טוק), לא חובה
- חופן פטריות אנוקי או שיטאקי
- 3 כפות שעועית אפויה משומרת
- 1 פרוסת גבינה אמריקאית
- 1 חבילת אטריות ראמן מיידיות (שקית התבלין לא חובה)
- 4 כוסות ציר אנשובי וקלפ או ציר עוף דל נתרן
- 2 כפות גוצ'וגארו (פתיתי צ'ילי קוריאניים)
- 1 כף גוצ'וג'אנג
- 2 כפות רוטב סויה
- 1 כף שום כתוש
- 1 כפית סוכר
- רבע כפית פלפל שחור טחון
- מכינים את הרוטב: מערבבים בקערה קטנה את הגוצ'וגארו, הגוצ'וג'אנג, רוטב הסויה, השום, הסוכר והפלפל השחור. משאירים בצד בזמן ההכנות כדי שפתיתי הצ'ילי יתרככו.
- מסדרים הכול בסיר רחב ושטוח בקבוצות מסודרות: קימצ'י, בצל, טופו, ספאם, נקניקיות, עוגיות אורז, פטריות ושעועית אפויה. מכפפים את הרוטב למרכז.
- שופכים את הציר בעדינות מסביב לשוליים ולא על הרוטב. מביאים לרתיחה על להבה גבוהה, בערך 5 עד 7 דקות.
- מנמיכים ללהבה בינונית ומבשלים 8 עד 10 דקות, ומדי פעם מזלפים מרק על המרכיבים כדי שהרוטב יתמוסס בצורה אחידה. טועמים ומוסיפים שפריץ מנוזל הקימצ'י או רוטב סויה אם חסר עומק.
- מוסיפים את בלוק הראמן, את הבצל הירוק ואת פרוסת הגבינה מעל. מבשלים 2 עד 3 דקות ומפרידים את האטריות במקלות אכילה, עד שהן בדיוק רכות.
- מגישים ישר מהסיר, עדיף על כירת גז ניידת ליד השולחן, עם קערות אורז מאודה. מוסיפים עוד ציר אם המרק מצטמצם יותר מדי בזמן האכילה.
איפה קונים מרכיבים לבודה ג'יגה מחוץ לקוריאה
בארה״ב, קנדה, בריטניה ואוסטרליה, מכולת קוריאנית או פאן-אסייתית תכיל כל מה שברשימה. רשתות גדולות כמו H Mart בצפון אמריקה מחזיקות במקום אחד קימצ'י, גוצ'וגארו, גוצ'וג'אנג, עוגיות אורז, ראמן קוריאני וסארי של אטריות רגילות. ספאם, נקניקיות, שעועית אפויה וגבינה אמריקאית נמצאים בסופרמרקטים רגילים.
אין מכולת קוריאנית בסביבה? גוצ'וגארו וגוצ'וג'אנג נמכרים בהרחבה באינטרנט, וסופרמרקטים רבים מחזיקים היום גוצ'וג'אנג במדף המזון הבינלאומי. לקימצ'י, קנו צנצנת שמסומנת כקימצ'י כרוב נאפה והשאירו אותה במקרר שבוע או שניים נוספים. קימצ'י חמוץ יותר עושה תבשיל טוב יותר, ולכן טבחים קוריאנים שומרים את הקימצ'י הכי ישן שלהם לג'יגה.
איזה ראמן לבחור
כל אטריות מיידיות מתאימות, כי התבשיל מספק את הטעם. מותגים קוריאניים כמו שין ראמיון של נונג'ין נפוצים בקוריאה. אטריות עבות ולעיסות יותר עומדות טוב יותר בסיר שמבעבע זמן ארוך מדקות דקות. טבחים רבים מדלגים לגמרי על שקית התבלין; אם מוסיפים אותה, מפחיתים את רוטב הסויה.
גרסאות צמחוניות וקלות יותר
ספאם הוא עיקר המנה, אבל אפשר להכין סיר מספק גם בלעדיו. מחליפים את הבשר בנקניקיות צמחיות ובעוד טופו, משתמשים בקימצ'י שמתאים לצמחונים (קימצ'י רבים מכילים רוטב דגים או שרימפס מומלח, אז בדקו את התווית) ובציר של אצות ופטריות. לגרסת בשר קלה יותר, השתמשו בנקניק דל נתרן ודלגו על הגבינה ועל שקית התבלין של הראמן.
טעויות נפוצות בהכנת תבשיל הצבא הקוריאני
המתכון סלחני, אבל כמה הרגלים עושים את ההבדל בין סיר שטוח לסיר מעולה.
- שימוש בקימצ'י טרי. קימצ'י צעיר טעים פריך ועדין, מצוין כתוספת וחלש בתבשיל. אתם רוצים קימצ'י חמוץ ומותסס היטב.
- הוספת הראמן מוקדם מדי. האטריות מתרככות ושותות את המרק. מוסיפים אותן ב-2 עד 3 הדקות האחרונות, או אחרי שהסיבוב הראשון של בשר וטופו נאכל.
- סיר עמוק וצר. התבנית הרחבה והשטוחה היא המסורת מסיבה: הכול מתבשל באופן אחיד ואפשר להושיט יד מכל הצדדים.
- יותר מדי מלח בציר. ציר עוף רגיל בתוספת ספאם ותבלין ראמן יכולים להכריע את הסיר. מתבלים בסוף.
- ערבוב כמו במרק. שומרים על המרכיבים בקבוצות שלהם בזמן הרתיחה. זה נראה טוב יותר והטופו לא מתפרק.

איפה אוכלים בודה ג'יגה בקוריאה: אוג'ונגבו ומעבר לה
אם אתם רוצים את המנה במקום שבו היא גדלה, סעו לאוג'ונגבו. בעיר יש רצועה שנקראת רחוב הבודה ג'יגה של אוג'ונגבו (의정부 부대찌개 거리), עמוסה במסעדות שמגישות כמעט רק את זה. המפורסמת שבהן, אודנג סיקדאנג (오뎅식당), מוזכרת בהרחבה כאחת ממסעדות הבודה ג'יגה המקוריות. אוג'ונגבו נמצאת בקצה הצפוני של קו 1 ברכבת התחתית של סיאול, כך שזה טיול קל של חצי יום מהמרכז.
- אזור
- מרכז אוג'ונגבו, מחוז קיונגגי, צפונית לסיאול
- התחנה הקרובה
- תחנת אוג'ונגבו (קו 1 של רכבת התחתית של סיאול); בדקו את מסלול ההליכה ב-Naver Map או ב-Kakao Map
- זמן נדרש
- חצי יום כולל הנסיעה הלוך וחזור ממרכז סיאול
- לפני שנוסעים
- בדקו ימי פתיחה ותפריט של כל מסעדה ב-Naver Map או בעמוד הרשמי שלה; במקומות פופולריים יש תורים בצהריים בסופי שבוע
אבל אתם לא חייבים לצאת מסיאול. בודה ג'יגה נמצא בתפריט של אינספור מסעדות פשוטות ורשתות בכל שכונה, במיוחד ליד אוניברסיטאות ואזורי משרדים. חפשו “부대찌개” ב-Naver Map (גוגל מפות חלש לחיפוש מסעדות בקוריאה; ראו את הרשימה שלנו של האפליקציות הטובות ביותר לטיול בקוריאה) ותראו עשרות תוצאות בכל מקום שבו אתם מתארחים.
איך מזמינים במסעדת בודה ג'יגה
רוב המקומות מוכרים את התבשיל לפי מספר מנות, בדרך כלל עם מינימום של שתיים. הסיר מגיע גולמי או מבושל למחצה ומסיים על כיריים ליד השולחן, כך שהצוות עשוי לעבור ולכוון את הלהבה. אורז מגיע בדרך כלל עם המנה, וסארי של ראמן מוזמן בנפרד כתוספת. אפשר לרוב להוסיף גם עוד נקניק, גבינה או כופתאות. פשוט הצביעו על התפריט או אמרו “ramyeon sari juseyo” (라면사리 주세요, «תוספת ראמן, בבקשה»).
האם זו מנה טובה למי שמבקר בפעם הראשונה?
כן, במיוחד אם אתם חוששים מחריפות או מטעמים מותססים. בודה ג'יגה חריף בדרך כלל פחות מקימצ'י ג'יגה, הבשר והגבינה מוכרים לרוב החכים המערביים, והראמן בסוף נותן תחושה של ארוחה שאתם כבר מכירים. זו ארוחה קבוצתית טובה, והיא עובדת גם למטייל יחיד במקומות הרבים שמגישים מנות בודדות בצהריים.
שאלות נפוצות
מה פירוש בודה ג'יגה באנגלית?
בודה (부대) פירושו יחידה צבאית או בסיס, וג'יגה (찌개) פירושו תבשיל. השם מתייחס לבסיסים האמריקאיים שמהם הגיע הבשר המעובד אחרי מלחמת קוריאה. באנגלית קוראים לו בדרך כלל Korean army stew או army base stew.
למה יש ספאם בתבשיל הצבא הקוריאני?
אחרי מלחמת קוריאה של 1950-53 בשר היה נדיר בדרום קוריאה, בעוד שלבסיסים האמריקאיים היו מלאים גדולים של בשר משומר ומעובד כמו ספאם. טבחים ליד הבסיסים הוסיפו אותו לתבשיל קימצ'י. ספאם נשאר פופולרי בקוריאה הרבה אחרי שהמחסור הסתיים, והוא עדיין מתנת חג נפוצה.
האם בודה ג'יגה חריף מאוד?
הוא חריף במידה בינונית במושגים קוריאניים, בדרך כלל מתון יותר מקימצ'י ג'יגה או סונדובו ג'יגה (תבשיל טופו רך). הבשר, הגבינה, השעועית והאטריות מרככים כולם את החריפות. בבית אפשר להפחית את הגוצ'וגארו בחצי ועדיין לקבל את הטעם הנכון.
מה ההבדל בין בודה ג'יגה לבין ג'ונסון-טאנג?
שניהם תבשילים של בשר מעובד מתקופת הבסיסים האמריקאיים שאחרי המלחמה. ג'ונסון-טאנג הוא השם שמשתמשים בו באזור יונגסאן בסיאול, והוא נוטה להיות בשרי יותר עם פחות קימצ'י. בודה ג'יגה, במיוחד בסגנון אוג'ונגבו, נשען על מרק קימצ'י חמוץ וחריף.
אפשר להכין תבשיל צבא קוריאני בלי ספאם?
כן. השתמשו בכל בשר משומר, נקניקיות מעושנות או פרוסות נקניק, או עברו לגרסה צמחונית עם נקניקיות צמחיות, עוד טופו ופטריות. בלי מרכיב מעושן ומלוח כלשהו, התבשיל יטעם קרוב יותר לקימצ'י ג'יגה פשוט.
אפשר לחמם שאריות של בודה ג'יגה?
אפשר, אבל מוציאים קודם את האטריות, כי הן מתרככות בן לילה. מקררים את המרק ואת התוספות, מחממים עד רתיחה ומוסיפים ראמן טרי. קוריאנים רבים אומרים שמרק הקימצ'י טעים עמוק עוד יותר למחרת.
מה להכין או לנסות אחרי בודה ג'יגה
אחרי שהכנתם סיר אחד, הצעד הבא הוא התבשילים שהמנה בנויה עליהם. קימצ'י ג'יגה (김치찌개) משתמש באותו בסיס קימצ'י חמוץ עם חזיר במקום בשר משומר, וסונדובו ג'יגה (순두부찌개) מחליף את הבשר בטופו רך כמשי ובביצה. שניהם משתמשים באותו גוצ'וגארו ובאותה שיטת סיר רחב, כך שהמזווה שלכם כבר מצויד.
אם אתם בדרך לקוריאה, תכננו ארוחת צהריים באוג'ונגבו או פשוט הזמינו בודה ג'יגה במקום שכונתי בסיאול, וסיימו עם סארי של ראמן כמו המקומיים. ובפעם הבאה שאתם במכולת קוריאנית, קחו קופסת ספאם או אחד ממארזי המתנה של החג. בקוריאה הקופסה הכחולה הזו היא חתיכת היסטוריה של אחרי המלחמה שאפשר עדיין לאכול.
כתבות קשורות
Sources k-korea.blog
מחירים, שעות פתיחה וזמינות משתנים. כדאי לבדוק בעמוד הרשמי לפני שקונים או נוסעים.






